היפנוזה

אני משתמש בהיפנוזה כדי להציע למטופלים מצב רוח שבו שינוי יכול לקרות:

עצימת העיניים מאפשרת למיקוד לעבור פנימה,

הקול המלווה מציע הפוגה מהקולות המתחרים בראש,

וויסות הקשב מאפשר להתקרב לחוויות חשובות או להתרחק מהן,

השינויים בגוף נותנים ממשות לשינוי המנטלי,

והאמונות שלנו לגבי עצמנו והעולם יכולות להתגמש,

ואולי...

בחירה

לפעמים מצבי רוח עוברים כעננות מעיבות, תחושות מעיקות אורבות מחוץ לקשב, המחשבות נכנסות ללולאה מוזרה, וצללים חולפים יכולים להבהיל.


העבודה בהיפנוזה מאפשרת להתמקם בעמדה של בחירה: האם יש מפתח שמאפשר לגשת לחוויה הזו? האם המרתיע יכול לסקרן? האם יש חוגה שניתן לסובב כדי להגביר ולהנמיך את העוצמה? האם משהו חדש יכול להתגלות מעבר לצפוי?

הניסוח מחדש של החוויה יכול להפוך חוויות תקועות לחוויות של התפתחות, יצירתיות ומסוגלות. היכולת ליזום חוויה משנה חוויות מאיימות לחוויות מחיות.

נוכחות

לחיות. להרגיש קיים. להיות אמיתי. לגעת בלב.

התודעה האנושית אינה נחה במקום אחד, ולא נענית לדרישות המציאות -

היא חיה בדימיון, במשחק, באמונות כמוסות, ובתחושות שפורחות ונמוגות.

היפנוזה היא כלי לחוות באופן ישיר ומלא את הנוכחות החיה הזו, להזמין אותה, ולטפח אותה.

כך היא יכולה לשמש כלי משלים לחקירה אנליטית ומעשית, ולהשלים את הצד החווה, מושפע, מתרשם, מרגיש ונוכח.

IMG_20220913_184746_edited.jpg

תחושה

הגוף הוא הנייר שעליו הנפש רושמת את חייה.

כאבים, מחלות, ותקלות, משמשים את הנפש לסמל משמעות, לאותת מועקה.

כשהרופאים אומרים שמשהו פסיכוסומטי, פסיכולוגי, או קשור ללחץ, זה בדרך כלל אומר שהפתרון מעבר להישג ידה של הרפואה.

הטיפול בהיפנוזה מברך דווקא על החיבור הפסיכוסומטי, על מרחב התמרון של הנפש בגוף, ועל היכולת לעצב את הסימפטומים הגופניים לפי אמונות, נרטיבים, ותפיסה.